המכון למחקר חברתי יישומי המוביל בישראל

מטרות המחקר הן לתת מידע למפעילי התוכנית, לארגונים המשתתפים ולג‘וינט ישראל-אשל על היקף התופעה, וללמוד על הפעלת התוכנית ועל תרומתה הנתפסת הן ברמת הארגון והן ברמת הפרט.

בשנים 2016-2019 פעל בארבע רשויות בישראל פיילוט (תוכנית ניסיונית) שבו שולבה התוכנית 'קהילה תומכת' בסל השירותים הניתנים במסגרת גמלת הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי שמקבלים זקנים מוגבלים בתפקוד. מטרות המחקר העיקריות הן בחינת היקף הפעילות של הפיילוט והערכת תרומתו למשתתפים.

מטרות המחקר היו ללמוד על מצב בריאות הפה של בני 65 +בישראל, להעריך את מידת השימוש שלהם בשירותים דנטליים, לבחון את מידת שביעות רצונם מן השירותים ולזהות את החסמים העיקריים לצריכתם.

המחקר נועד לבחון את תרומת הליווי הרוחני לבני המשפחה האבלים וכן ללוות את הטמעת התוכנית במרכזי הסיוע.

ההערכה המעצבת נערכה במטרה לסייע למובילי הפיילוט בהתאמתו למשפחות בישראל, לבחון את אופן יישומו ותוצאותיו ולסייע למקבלי החלטות בשיפור התוכנית ובקבלת החלטות הנוגעות להפצתה ברחבי הארץ.

למחקר שתי מטרות עיקריות: א לספק להנהלת שירות מבחן לנוער ולמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מידע על אופן יישום השל"ץ, הן בהיבט המערכתי של דרכי העבודה הן בהיבט של הטיפול בנערים. ב. ללמוד על תרומת השל"ץ לנערים.

מטרת הערכה מעצבת זו הייתה ללמוד על מודל העבודה הייחודי של התוכנית ולתארו וכן לבחון את יישומו ואת תוצאותיו לפי תפיסותיהם של אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתו.

מטרת-העל של המחקר היא ללמוד לעומק על יישומו לאורך זמן של המודל ”אימוץ עם קשר“ בישראל ועל עקרונות הפרקטיקה המיטבית, על פי הניסיון שהצטבר בשנים האחרונות במקרים החלוציים.

מטרת הערכה מעצבת זו הייתה ללמוד על מודל העבודה הייחודי של התוכנית ולתארו וכן לבחון את יישומו ואת תוצאותיו לפי תפיסותיהם של אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתו.

מטרת המחקר היתה: בחינת תפיסותיהם של מנהלים ורופאים ראשוניים בקופות החולים ושל בכירים במערכת הבריאות ובתוכנית הלאומית בנוגע לתוכנית ולשינויים שנעשו בה, והשוואת הממצאים לממצאי הסקר הקודם.

רקע העשור וחצי האחרון מתאפיין בעליות חדות של מחירי הדיור ובהרעה בנשיגות (affordability) הדיור לרכישה בישראל, קרי במאמץ הנדרש בישראל לצורך רכישת דירה. על רקע זה עלה הרעיון של הבטחת דיור בר-השגה לקדמת השיח. דיור בר-השגה מתבטא באגד של כלי מדיניות אשר נועד לספק פתרונות מגורים הולמים תוך שמירה על עצמאות פיננסית של הרוכשים ושל […]

רקע משרד הבריאות הקים ועדת אסדרה תזונתית שמטרתה לשנות את סביבת המזון ולהפוך את הבחירה במוצרי מזון בריאים לקלה יותר עבור הצרכנים, באמצעות סימון בולט על חזית אריזות המזון. יוזמה זו היא חלק מן התוכנית "אפשריבריא" – התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים. תוכנית זו מיועדת ליצור סביבה המאפשרת ומטפחת תרבות של בריאות, להפוך עקרונות של […]

מטרת הערכה מעצבת זו הייתה ללמוד על מודל העבודה הייחודי של התוכנית ולתארו וכן לבחון את יישומו ואת תוצאותיו לפי תפיסותיהם של אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתו.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ביקשה ליצור בסיס מידע מעודכן בנוגע להשפעות הייחודיות של משבר הקורונה ושל המדיניות שנקבעה על אנשים עם מוגבלות ועל משפחות שבהן ילד או אדם עם מוגבלות. מטרת המחקר היא לבחון את המצב שהתקיים בשטח בתחומי החיים השונים: תעסוקה, למידה מרחוק, חיי חברה ופנאי, תפקודי חיים והנחיות מיוחדות לאנשים עם […]

מטרות הסקירה היו: לסקור כיצד קבלת החלטות נתמכת מתנהלת במדינות שנסקרו ובתוכניות פיילוט נבחרות בעולם; לבחון מנגנונים שונים להגנה ולפיקוח על הסדר קבלת החלטות נתמכת; להגדיר מהי תמיכה מיטבית בקבלת החלטות.

המצגת מכילה נתונים עדכניים נבחרים על אנשים עם מוגבלות בישראל, כגון שכיחות המוגבלות בישראל. נתונים אלה מספקים מידע לקובעי מדיניות, לאנשי מקצוע, לחוקרים, לפעילי זכויות אדם, לתקשורת ולציבור הרחב על מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

רקע הריחוק החברתי והצעדים שננקטו על ידי ממשלת ישראל לשם האטת ההתפשטות של מגפת הקורונה בישראל גרמו לנזק ניכר לכלכלה. בסך הכול, התוצר ירד בשיעור שנתי ב-7% ברבע הראשון של שנת 2020 וב-29% ברבעון השני. שיעור האבטלה המורחב בקרב עובדים בני 65-25 (כולל עובדים בחופשה ללא תשלום (חל"ת)) הגיע לשיא של 36% בחודש אפריל וירד […]

עיקרי הדברים עם פרוץ משבר הקורונה ניכרה פגיעה קשה בתעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית. 32% מן המועסקים הערבים פנו לשירות התעסוקה במארס 2020 לעומת 23% מן המועסקים היהודים והאחרים. הסיבה לפגיעה זו היא שרבים מקרב האוכלוסייה הערבית, הן גברים הן נשים, מועסקים בענפים שנפגעו במידה רבה בעת המשבר וצפויים להיות האחרונים שיחזרו לפעילות סדירה: שיעור גבוה […]

רקע בשלהי 2019 ובתחילת 2020 התפשטה מחלת COVID-19 הנגרמת על ידי נגיף קורונה (SARS-CoV-2)  בכל העולם. ב-11 במארס 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי שהמחלה היא מגפה עולמית. המגפה הובילה לשינויים מהירים וקיצוניים בכל תחומי החיים באופן חסר תקדים וייחודי. אחת הזירות המרכזיות אשר הושפעו מן המגפה היא שוק התעסוקה, אשר הצטמצם מאוד בשל הגבלות ממשלת […]

ההגבלות השונות שיושמו בתגובה לפנדמיית הקורונה צמצמו את היכולת לקיים קשרים בין-אישיים ברמה הפיזית, והציב קשיים ואתגרים ייחודיים בפני הממשלה והרשויות, בין היתר במתן שירותים חברתיים ובפיקוח עליהם. לאחר תקופה ארוכה של התנהלות במהלך המשבר, שאלה מרכזית אחת שעולה עבור הממשלה והרשויות היא אילו סוגיות יש לתעדף במהלך תהליך היציאה מן המשבר, וביום שאחרי. מכון ברוקדייל לאחר עבודה בין-צוותית ומולטי-דיסיפלינרית מציע להלן רשימה של סוגיות חברתיות שלדעתנו יש להתמקד בהן לאחר המשבר, למען חיזוק החברה בישראל.

עיקרי הדברים עם פרוץ משבר הקורונה ניכרה פגיעה קשה בתעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית. 32% מן המועסקים הערבים פנו לשירות התעסוקה במארס 2020 לעומת 23% מן המועסקים היהודים והאחרים. הסיבה לפגיעה זו היא שרבים מקרב האוכלוסייה הערבית, הן גברים הן נשים, מועסקים בענפים שנפגעו במידה רבה בעת המשבר וצפויים להיות האחרונים שיחזרו לפעילות סדירה: שיעור גבוה […]

ההגבלות השונות שיושמו בתגובה לפנדמיית הקורונה צמצמו את היכולת לקיים קשרים בין-אישיים ברמה הפיזית, והציב קשיים ואתגרים ייחודיים בפני הממשלה והרשויות, בין היתר במתן שירותים חברתיים ובפיקוח עליהם. לאחר תקופה ארוכה של התנהלות במהלך המשבר, שאלה מרכזית אחת שעולה עבור הממשלה והרשויות היא אילו סוגיות יש לתעדף במהלך תהליך היציאה מן המשבר, וביום שאחרי. מכון ברוקדייל לאחר עבודה בין-צוותית ומולטי-דיסיפלינרית מציע להלן רשימה של סוגיות חברתיות שלדעתנו יש להתמקד בהן לאחר המשבר, למען חיזוק החברה בישראל.

זהו דוח המחקר החמישי בסדרת מחקרי הערכה על אודות התוכנית “הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לערבים, דרוזים וצ’רקסים בישראל”. התוכנית פותחה על ידי המועצה להשכלה גבוהה – הוועדה לתכנון ותקצוב.

המחקר נועד לסייע לוועדה לתכנון ותקצוב בהחלטה אם להמשיך בהפעלת הפיילוט ולאמצו כתוכנית לאורך זמן ובמוסדות נוספים.

מטרת הסקירה היא לאפשר הבנה של שיטת ניהול הסיכונים בפיקוח על שירותים חברתיים. הסקירה נועדה להשיב על השאלות האלה: (1)מהי המדיניות של ניהול סיכונים בפיקוח על שירותים חברתיים ומהן מטרותיה? (2)כיצד משתמשים בשיטה זו במשימות הפיקוח? )3 )מהם עקרונות הפרקטיקה המיטבית של ניהול סיכונים בשגרה ובמצבי חירום?

מצגת זו מסכמת את ממצאי ההערכה של המחזור הרביעי של תוכנית "מובילים דיגיטליים" לממשלה, המכשירה מובילי חדשנות דיגיטלית בשירות הציבורי.

מצגת זו מסכמת את ממצאי ההערכה של המחזור השלישי של תוכנית "מובילים דיגיטליים" לשלטון המקומי, המכשירה מובילי חדשנות דיגיטלית בשירות הציבורי.

זוהי הערכה מעצבת המבקשת לשפר את מגוון רכיבי התוכנית תוך עבודה הדוקה עם צוות התוכנית. מטרת הדוח היא לסכם את ממצאי ההערכה של המחזור השני ואת ממצאי המעקב אחר המחזור הראשון כדי לשפר את התוכנית לקראת המחזור הבא.

רקע העשור וחצי האחרון מתאפיין בעליות חדות של מחירי הדיור ובהרעה בנשיגות (affordability) הדיור לרכישה בישראל, קרי במאמץ הנדרש בישראל לצורך רכישת דירה. על רקע זה עלה הרעיון של הבטחת דיור בר-השגה לקדמת השיח. דיור בר-השגה מתבטא באגד של כלי מדיניות אשר נועד לספק פתרונות מגורים הולמים תוך שמירה על עצמאות פיננסית של הרוכשים ושל […]

עיקרי הדברים משבר הקורונה פגע פגיעה קשה במיוחד ביחידים ובמשפחות החיים בעוני. זאת בשל חשיפה מוגברת למחלה ולסיכוניה, פגיעה בתעסוקה או עבודה תוך חשיפה וסיכון, הגדלת ההוצאות הנוספות, צמצום התחבורה הציבורית, הרחבת הפער הלימודי, תלות גוברת בבירוקרטיה ובאמצעים דיגיטליים וצמצום הגישה לשירותי הרווחה ומסגרות תומכות. מצב זה פגע עוד יותר באוכלוסיות פגיעות במיוחד, ובהן משפחות […]

סקירה זו מציגה מנגנוני תמיכה מקובלים בעולם לאנשים עם מוגבלות בניידות, זאת לצורך הרחבת תשתית הידע המדעי של הצוות העוסק בבחינת גמלת ניידות בישראל

מטרות המחקר היו למפות את שדה העובדים החיים בעוני על ידי זיהוים של הפערים המרכזיים בין צורכיהם לבין המענים (הזכויות והשירותים) שהמדינה מציעה להם וכן של החסמים העיקריים בדרכם להיחלצות מן העוני.