באנר-טורקיז

המרכז לחקר הזיקנה: השפעתו על המדיניות הלאומית במשך 40 שנה

31/12/2015
בשנת 1974, ישראל הייתה בתחילתו של תהליך מעבר מחברה צעירה מאוד לחברה מבוגרת יותר – מעבר שמערכת שירותי הרווחה לא הייתה מוכנה לו.

מן ההתחלה, המרכז לחקר הזיקנה העלה את המודעות לשינויים המתחוללים בישראל ולהשלכותיהם, ובכך הציב את עצמו כמשאב בעל ערך לתכנון ולפיתוח שירותים ומדיניות.

 

פיתוח שירותי קהילה

הניתוחים פורצי-הדרך שביצע המכון – כולל התחזיות הארציות הראשונות לגבי זקנים עם מוגבלויות והצורך שלהם בשירותים – תרמו לחשיבה מחדש ברמה הלאומית לגבי האתגרים העומדים בפני המדינה וההכרה בצורך הדחוף בשירותי קהילה לאוכלוסיית הזקנים ההולכת וגדלה.

מחקרי המרכז תרמו לעשור של פיתוח אינטנסיבי של שירותים ומדיניות. לקראת סוף שנות השמונים, הביא חוק ביטוח סיעוד למהפכה בטיפולי הבית לזקנים עם מוגבלויות. למכון היה תפקיד מרכזי בפיתוח החוק ובהעברתו. כיום, כ-160,000 זקנים בישראל מקבלים שירותים תחת החוק.

אחד השירותים העיקריים שפותחו בידי ג'וינט-אשל בתקופה זו היה מרכזי יום לזקנים עם מוגבלויות, שהפכו לרכיב מרכזי במערכת הארצית של טיפול בקהילה. המכון ליווה את הפיתוח וההרחבה של שירות זה מתחילתו, ובהמשך ליווה שירותים חשובים אחרים שפותחו על ידי ג'וינט-אשל.

מחקרי המכון בשנים מוקדמות אלה סייעו גם להעלות לסדר היום הציבורי את הסוגיה של איכות הטיפול בצורה חדשה. לדוגמה, מחקר ארצי על איכות הטיפול לזקנים במוסדות בהתחלת שנות השמונים העלה ליקויים חמורים, והביא לשינוי בסטנדרטים וליצירת מערכת פיקוח טובה יותר.

עולים זקנים

בתחילת שנות התשעים, גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר יצר אתגרים רבים, כולל הסוגיה של טיפול בצרכים המיוחדים של מספר רב של זקנים ומבוגרים שהגיעו עם מעט משאבים ועם בעיות בריאות מרובות. המכון סייע למדינה לפתח תכנית אב לשירותים מוסדיים וקהילתיים. תכנית זו מנעה משבר אפשרי ביכולתה של המדינה לשרת את העולים הזקנים ואת כלל הזקנים בישראל

מאגר נתונים ארצי

כדי לבסס את תפקידו כספק מרכזי של מידע לתכנון ולמעקב אחר התפתחות של צרכים ושירותים, הקים המכון את "משאב" – מאגר נתונים ארצי על זקנים ועל מערכת השירותים החברתיים, המופעל בשיתוף ג'וינט-אשל.

מאז 1997, "משאב" מפרסם באופן סדיר את " קשישים בישראל – שנתון סטטיסטי ", הזוכה כיום לתמיכת קרן מוריס וויויאן ווהל. השנתון מספק בסיס מידע חיוני לקובעי מדיניות ולמתכנני שירותים לשם קבלת החלטות מיודעת לגבי צורכי הזקנים ולגבי המענים המפותחים עבורם.

 

התפתחות דמוגרפית חדשה

בימים אלה למכון יש תפקיד מרכזי בהתמודדות של ישראל עם התפתחות דמוגרפית נוספת. ב-20 השנים הבאות, צפויה אוכלוסיית הזקנים של ישראל להגיע ל-1.66 מיליון – גידול של 92% מאז 2013. לאור זאת ולאור תוחלת החיים הממשיכה להתארך, צפוי גידול דרמטי בדרישה לשירותי בריאות ורווחה.

בשנת 2011, ביחד עם המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, עמד המכון בראש וארגן כנס שנתי של מנהיגים ממערכת הבריאות. הכנס התמקד בהשלכות הבריאות והרווחה של גידול זה. שלושה דוחות של המכון, שעמדו על ההשלכות של השינוי הצפוי, סיפקו בסיס מידע לכנס. בעקבות הכנס, פורסמה סדרת מסמכי מדיניות לסיוע בהתמודדות עם אתגר זה

השינוי הצפוי הציף מספר סוגיות מרכזיות שהמכון בוחן.  

טיפול בסוף החיים . במהלך העשור האחרון, המכון עבד עם הפדרציות היהודיות של דטרויט וניו יורק ועם ג'וינט-אשל בסדרת מחקרים שסיפקו מידע בקנה מידה ארצי על סוגיות אלה ו העריכו כמה מן היוזמות הראשוניות לפיתוח מודלים אפקטיביים לשירות זה בישראל. (המחקר נתמך בידי חברי הוועד המנהל אירוינג סמוקלר ונורה ברון.) המחקרים תיעדו את הקשיים של זקנים ומשפחותיהם עם הטיפול בסוף החיים ואת העמדות של ספקי שירותי בריאות מרכזיים. המחקרים הצביעו על ההשפעה החיובית של הניסיונות הראשוניים לקדם טיפולים פליאטיביים וטיפולי הוספיס. יתרה מכך, הם בחנו את המסגרת המשפטית הקובעת את זכויותיהם של הקשישים ובני משפחותיהם באשר להחלטות המתקבלות במערכת הבריאות לגבי סוף החיים. מחקרים אלה תרמו לפיתוח הדרגתי של שירותים אלה וכן להנחיות שפיתח משרד הבריאות ב-2009 להספקת טיפול פליאטיבי בקהילה, בבתי החולים ובמוסדות לטיפול ממושך.

דמנציה: "המגפה החדשה ". ב-2013, אימצה ישראל את התכנית האסטרטגית הבין-משרדית הלאומית הראשונה לטיפול באתגרי הדמנציה . התכנית פותחה ביוזמת המכון וקרן באדר פילנתרופיות, ותהליך התכנון נעשה בהובלת המכון. לאחר השקת התכנית, הוקמה ועדה מיישמת. המכון ממשיך לעבוד באופן הדוק עם הוועדה, לתמוך בעבודתה ולעקוב אחר התקדמות התכנית. במקביל, המכון ממשיך לחקור סוגיות חשובות בהתמודדות עם אתגר זה, בתמיכת בתמיכת קרן באדר פילנתרופיות.

הגדרה מחדש של דפוסי פרישה . ה התפתחות הדמוגרפית מדגישה את החשיבות של הרחבת תפקידם של עובדים מבוגרים בכוח העבודה ודחיית גיל הפרישה. הדבר חיוני לאיכות החיים של זקנים וליכולת הכלכלית של החברה להתמודד עם אתגרים אלה. במשך השנים, היה המכון מעורב בטיפול בסוגיות אלו, כולל החלטת הממשלה מ-2004 להעלות את גיל הפרישה. לאור המגמות האחרונות, אנו עורכים כיום מחקרים חדשים העוסקים בקידום הזדמנויות תעסוקה לזקנים, זאת בשיתוף ג'וינט-תבת, ג'וינט-אשל והביטוח הלאומי.

קידום חילופין בין-לאומיים

במהלך 40 שנות קיומו, המכון פעל לשתף את הקהילה הבין-לאומית בניסיון הישראלי וליישם את הפרקטיקות המיטביות מן העולם בפיתוח המדיניות החברתית בישראל.

אחד המוקדים הוא הקהיליה היהודית הבין-לאומית. לדוגמה, ב-1985, המכון יזם וארח את הסדרה הראשונה של כנסים בין-לאומיים בנושא הזדקנות בעולם היהודי. כרקע לכנס, ערכנו את הסקר הראשון והיחיד של אסטרטגיות לטיפול בזקנים בקהילות היהודיות בעולם.

במהלך השנים, ערך המכון, לבקשת הג'וינט, מחקרים חשובים לקידום שירותים לזקנים בקהילות יהודיות ברחבי העולם. כיום המכון משמש כמשאב המקצועי ביוזמת הג'וינט ליישם מדיניות כלל-ארגונית של מדידה והערכה שתכלול את העבודה האינטנסיבית שנעשתה עם אוכלוסיית הזקנים.

המכון עבד גם עם ארגוני שירותים חברתיים יהודיים בין-לאומיים בסוגיות בעלות עניין משותף.  דוגמה אחת היא החילופין המקצועיים שנערכו לאחרונה עם Jewish Care, ארגון הרווחה הגדול לזקנים באנגליה. החילופין כללו סיורים לימודיים באנגליה ובישראל בהשתתפות אנשי מקצוע בכירים. לדברי סיימון מוריס, מנכ"ל הארגון, החילופין אפשרו להם "ללמוד, לפתח ולחלוק את הידע והניסיון על פני כלל הקהיליה היהודית העולמית."

מוקד נוסף הוא הקהילה הבין-לאומית הרחבה. בתחילת המאה הנוכחית, פנה ארגון הבריאות העולמי למכון להוביל תהליך חלוצי בין-לאומי של פיתוח מדיניות לטיפול ממושך, לאור ההזדקנות המהירה בעולם. התוצאה הייתה סדרת דוחות שהנחו את הרחבת המדיניות במדינות מתפתחות.

המכון גם מקדם חילופין בין-לאומיים באמצעות שיתוף פעולה עם מש"ב – המרכז לשיתוף פעולה בין לאומי של משרד החוץ. המכון מארח לעתים מזומנות משלחות בין-לאומיות על מנת לחלוק עמן ידע לגבי מערכת השירותים החברתיים של ישראל. הביקורים האחרונים כללו: נציגי ממשלת וייטנם שבאו ללמוד על תכניות להזדקנות בבית, וקובעי מדיניות ואנשי מקצוע בכירים ממדינות מתפתחות באסיה, במרכז אמריקה ובאפריקה שבאו ללמוד על דרכים למניעת התעללות בזקנים. המכון אף תורם להשתתפות ישראל בוועידות מרכזיות של האו"ם, בנוגע לסוגיות חברתיות.

ג'וינט-אשל

ג'וינט-אשל, האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים לזקן בישראל, הוקמה ב-1969 כשותפות עם הממשלה לפיתוח שירותים חדשים שבהמשך ישולבו בתוך מערכת השירותים הממשלתית והוולונטרית הקיימת. במשך השנים, ג'וינט-אשל תרמה רבות לפיתוח השירותים לזקנים בישראל.

מן ההתחלה, המכון פיתח שיתוף פעולה הדוק עם ג'וינט-אשל. שיתוף פעולה זה סיפק את בסיס המידע לתכנון של ג'וינט-אשל, ותרם משמעותית להערכת הפרויקטים וללמידה המתמשכת בג'וינט-אשל. במקביל, ג'וינט-אשל סיפק למכון אפיק חשוב לתרום לפיתוח שירותים ומדיניות מיטביים. 

דלג על בר תחתון
בר תחתון
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד