הרפורמה במערכת בריאות הנפש בישראל: מחקרים מרכזיים של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

בשנת 2015 ביצעה מדינת ישראל רפורמה משמעותית במערכת בריאות הנפש, במסגרתה הועברה האחריות על הספקת שירותי בריאות הנפש מן המדינה אל קופות החולים. יישום הרפורמה מסדיר לראשונה, מאז כניסתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995, את הזכות החוקית לקבלת טיפול נפשי, תוך קביעת סל טיפולים ושירותים שהקופות חייבות לתת לכל מבוטח, וזאת בזמן ובמרחק סבירים.

יוזמי הרפורמה ביקשו לחזק את הקשר בין שירותי בריאות הגוף ובין שירותי בריאות הנפש, להפוך את שירותי בריאות הנפש לזמינים ולנגישים יותר עבור אלה הזקוקים להם, לשפר את איכות הטיפול, להפחית את הסטיגמה הכרוכה במתן טיפול ובקבלתו ולייעל את התנהלות המערכת.

כיום, יותר אנשים מקבלים את שירותי בריאות הנפש הממומנים מכספי הציבור, וקופות החולים נוקטות צעדים כדי לערוך התאמה תרבותית של השירותים לערבים, לחרדים ולקבוצות אחרות שלהן צרכים ייחודיים.  

בעשור האחרון ממלא מכון ברוקדייל תפקיד מרכזי בהערכת הרפורמה בבריאות הנפש. הערכה זו מתבצעת בשיתוף פעולה בין מרכז סמוקלר לחקר מדיניות בריאות , המרכז לחקר מוגבלויות  ויחידות נוספות במכון, תוך התייעצות עם משרד הבריאות, קופות החולים, נציגי הצרכנים, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש וגורמים רלוונטיים נוספים.

בשנת 2008 נערכה במכון סדנה לדיון בסוגיות למחקר הערכת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש. הסדנה נערכה ביוזמה משותפת של מכון ברוקדייל, משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות. מטרת הסדנה הייתה לזהות את הנושאים והפרמטרים שחשוב לעקוב אחריהם במחקר הערכה של הרפורמה הביטוחית. ב מסמך המסכם את עיקרי הדיונים בסדנה , הוצג מודל שנועד להעריך את המידה שבה מושגות מטרות הרפורמה ומתממשים חששות שהועלו לגביה. מודל ההערכה הוצג גם במאמר שפורסם ב- Journal of Mental Health Policy and Economics . בהמשך נערכו במכון כמה מחקרים שנועדו לספק תמונת מצב מקיפה על מערכת בריאות הנפש טרום הרפורמה.


בשנת 2007 נערכה במכון, בשיתוף עם שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, סדרת מחקרים על סוגיית הסטיגמה שעמה מתמודדים אנשים עם בעיות נפשיות. סדרת המחקרים נועדה להאיר כיוונים להתערבות להפחתת הסטיגמה, תוך בחינת היעדים, שיטות ההתערבות ותת-אוכלוסיות יעד. במסגרת סדרת המחקרים נבחנו עמדות בקרב האוכלוסייה הכללית כלפי החולים במחלות פסיכיאטריות וכלפי טיפול נפשי , תפיסותיהם והתנסויותיהם של אנשים המטופלים במרפאות ציבוריות לבריאות הנפש  וכן חוויותיהם של הורים למתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית .

בשנת 2011 נערך במכון מחקר שאמד את הגורמים המשפיעים על השימוש בשירותי בריאות הנפש בקהילה ערב הרפורמה  ואת פערי השימוש בשירותים אלו בין קבוצות אוכלוסייה שונות. 

באותה עת בוצע במכון מחקר שמיפה את שירותי בריאות הנפש שהיו קיימים בקופות ערב ההחלטה על יישום הרפורמה , ובחן את היערכות קופות החולים לרפורמה לפני ואחרי ההחלטה על יישומה.

בשנת 2012 נערך מחקר מקיף על אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש . במסגרת מחקר זה נבחנו דפוסי העבודה של פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים וכן נבדקו עמדותיהם כלפי הרפורמה ערב יישומה. זאת במטרה להעריך עד כמה דפוסי עבודה אלו תואמים עבודה לפי עקרונות של טיפול מבוקר, המאפיינים את עבודת קופות החולים, וכן לבדוק עד כמה אנשי המקצוע צופים כי הרפורמה תשנה את עבודתם ואת אופן מתן הטיפול.

בשנת 2013 בוצע במכון סקר מקיף בקרב האוכלוסייה הכללית  שבחן את היקף המצוקה הנפשית, את דפוסי הפנייה לעזרה מקצועית ואת שביעות הרצון משירותי בריאות הנפש ערב יישום הרפורמה הביטוחית. ניתוח ממצאי המחקר התמקד באפיון האוכלוסיות המדווחות על שיעורים גבוהים של מצוקה נפשית ובזיהוי הגורמים המשפיעים על פנייה לטיפול במצוקה נפשית.

כיום ממשיכים צוותי המחקר במכון למלא תפקיד חשוב בהערכת יישום הרפורמה, באמצעות סדרה של מחקרים המתמקדים בנושאים מרכזיים שהרפורמה עוסקת בהם, כגון כוח העבודה בבריאות הנפש והשפעת יישומה על צרכני השירותים.

צרכני שירותי בריאות הנפש
כדי לבחון את השפעת הרפורמה על כלל האוכלוסייה, נוספו בשנת 2016 שאלות בנושא בריאות הנפש לסקר " דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות ", שנערך במכון ברוקדייל. סקר זה הוא חלק מסדרת סקרים דו-שנתיים הנערכים במכון מאז 1995, ועוקבים אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת מבטם של המבוטחים. השאלות שנוספו עסקו בין היתר בהיקף המצוקה הנפשית בקרב האוכלוסייה, בדפוסי הפנייה לקבלת טיפול מקצועי (מפסיכיאטר, מפסיכולוג/פסיכותרפיסט או מרופא המשפחה), בזמינות שירותי בריאות הנפש ובנגישות אליהם לאחר יישום הרפורמה. ( למסמך ההשוואה בין ממצאי חבב"ם לממצאי סקר אוכלוסייה 2013 ).

נוסף לכך, בימים אלו בוחן צוות המחקר את האפשרות לבצע סקר מעמיק בקרב צרכני שירותי בריאות הנפש במהלך שנת 2019. סקר זה מיועד לבחון את חוויית המטופלים בשירותי בריאות הנפש הציבוריים ויעסוק, בין היתר, בדרכי ההגעה לטיפול ובשביעות הרצון מהיבטים שונים של הטיפול, המטפל ומערכת בריאות הנפש.

אוכלוסיית יעד ייחודית של הרפורמה היא אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות קשות, אשר בשל מצבם הנפשי מקבלים מן המוסד לביטוח לאומי קצבת נכות כללית (נכי נפש). הנמנים על אוכלוסייה זו הם לרוב בעלי צרכים מגוונים ומורכבים, אשר זקוקים לשירותים רבים ומתואמים. על רקע זה נערך במכון סקר צרכנים בקרב נכי הנפש , שבחן את היקף השימוש, את דפוסי השימוש ואת חווית המטופל שלהם בהקשר למגוון שירותי בריאות הנפש – אשפוז פסיכיאטרי, שיקום פסיכיאטרי ("סל שיקום") וטיפול נפשי בקהילה – בראשית החלתה של הרפורמה. בתוך כך, נבדקו גורמים שמקדמים או מעכבים את השימוש בשירותים, תוך אבחנה בין גורמים ברמת הפרט (כגון מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מצב רפואי וידע ואמונות בתחום בריאות הנפש) לבין גורמים ברמת המערכת (כגון זמינות השירותים, נגישותם ותיאום טיפול). על בסיס ממצאים אלה ניתן ללמוד כיצד אפשר לשפר את המענים המסופקים לקבוצה זו.

הרופאים הראשוניים ובריאות הנפש
אחד מן המחקרים בחן את תפקידם של רופאים ראשוניים בטיפול במטופלים עם בעיות נפשיות . אנשים רבים החווים מצוקה או בעיות נפשיות אינם פונים לשירותי בריאות הנפש, אבל מגיעים מסיבות שונות לרופא הראשוני, כך שהמפגש איתו הוא לעיתים ההזדמנות היחידה לאתר את הבעיה, להתחיל בתהליך טיפול או להפנות למומחה בתחום. המחקר בחן את תפקידם של הרופאים הראשוניים בתחום זה, את הממשק שלהם עם מערכת בריאות הנפש ואת השפעת הרפורמה על עבודתם.  

המחסור באנשי מקצוע ערביים
מחקר נוסף בחן את הסיבות למחסור הקיים באנשי מקצוע מן החברה הערבית בתחום בריאות הנפש .  המחקר נועד לזהות את החסמים העומדים בפני שילוב סטודנטים מן החברה הערבית במסלולי ההכשרה במקצועות טיפוליים בבריאות הנפש – פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ועבודה סוציאלית, ואת הגורמים המסייעים להשתלבותם במסלולים אלה. מטרות נוספות של המחקר היו ללמוד על פתרונות הקיימים בשטח להתמודדות עם החסמים ולהציע דרכי פעולה נוספות להגדלת היצע אנשי מקצוע מן החברה הערבית במקצועות אלו.

אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש
בימים אלו נערך מחקר המשך למחקר שבחן את דפוסי העבודה של אנשי מקצוע, ובוצע ערב יישום הרפורמה. מחקר זה בוחן את השינויים שחלו בעבודת אנשי המקצוע בעקבות הרפורמה וכן את תפיסותיהם בנוגע למידה שבה התממשו ההבטחות שהיו גלומות ברפורמה והחששות שליוו את יישומה. זאת כדי לזהות פערים בין דפוסי עבודתם של אנשי המקצוע כיום ובין מה שנדרש עדיין להשגת מטרות הרפורמה ויעדיה.

שיתופי פעולה בין-לאומיים
במחקריהם אלה, עובדים החוקרים במכון עם כמה מן המומחים הבין-לאומיים המובילים בתחום. בין היתר קיים שיתוף פעולה מיוחד  עם מכון שניידר למדיניות בריאות  באוניברסיטת ברנדייס , שמטרתו לקדם חילופי רעיונות הנוגעים לשיטות עבודה מומלצות במדיניות בריאות הנפש בישראל ובארצות הברית.

דלג על בר תחתון
בר תחתון
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד