זמני המתנה לרפואה יועצת ובדיקות אבחון והדמיה בקהילה מנקודת מבטו של המבוטח

5/03/2012

נוכח שחיקת המקורות הכספיים של החוק, השינויים שהוכנסו בחוק למטרת ריסון תקציבי ופעולותיהן של קופות החולים לריסון ההוצאות, עולה השאלה באיזו מידה מהווים זמני המתנה לרפואה יועצת ולבדיקות אבחון והדמיה בקהילה חסם לקבלת שירותים.  מההיבט הקליני, זמני המתנה ארוכים בקהילה לא רצויים שכן הם יכולים להוביל בחלק מהמקרים לתוצאות שליליות במצב הבריאות. גם מההיבט הכלכלי יש חסרון לזמני המתנה ארוכים שכן במקרים רבים הם מעלים את הסבירות לסבוכים ואף לאשפוז ובכך את סך ההוצאות של המערכת. בנוסף, הם מגדילים את ההוצאה הפרטית שכן מבוטחים אשר רוצים לקצר את התור שנקבע להם פונים דרך המערכת הפרטית. מסיבות אלו וסיבות נוספות זמני המתנה חשוב שיהוו חלק ממגוון המדדים לאיכות השירות של מערכת הבריאות.


כיום, אין מערכת מדידה לאומית לזמני המתנה לרפואה היועצת ולבדיקות בקהילה. מדדים חלקיים של זמני המתנה מתקבלים בסקר הדו-שנתי של מכון ברוקדייל. ב-2009 מנתוני הסקר עלה כי כמחצית מהמרואיינים פנו לרפואה יועצת בקהילה בשלושת החודשים שקדמו לסקר, מתוכם,41% חיכו יותר משבועיים לפגישה (36% בקרב אלו שפנו למקצוע שכיח ו-54% למקצוע שאינו שכיח). גם מסקר מכון ברוקדייל וגם מדוח רופאים לזכויות אדם עולה כי קיים שוני בזמני המתנה לתור בין קופות, אזורים, ובין התמחויות שונות.
למרות שהקופות עוסקות בנושא התורים כחלק מניהול העבודה השוטפת יכולת ההסקה מהנתונים המדווחים על ידם מצומצמת למדי. לכל אחת מהקופות שיטה משלה לאסוף את נתוני זמני ההמתנה. אין אחידות באופן הדיווח והנתונים אינם שלמים.


מטרת המחקר
לאמוד את זמני המתנה לרפואה אמבולטורית (לא דחופה הכוללת רפואה יועצת ובדיקות אבחון והדמיה) מנקודת מבטו של המבוטח


מטרות ספציפיות

  • בניית מדדים אחידים ברמה הלאומית לזמני המתנה לרפואה יועצת ולבדיקות אבחון והדמיה בקהילה
  • אמידת זמני ההמתנה לפי המדדים שנבנו
  •  ניתוח זמני ההמתנה שנמצאו לפי משתנים הקשורים להיצע (מומחיות, שכירים מול עצמאים, קופה ואיזור מגורים)
  •  ניתוח זמני ההמתנה שנמצאו לפי משתנים הקשורים לביקוש (מאפיינים דמוגרפיים, בריאותיים וחברתיים-כלכליים של הפרט, בחירת רופא ספציפי, מקום ספציפי לקבלת הטיפול ודחיפות המקרה)
  • בחינת עמדות הציבור באשר למשכי המתנה לרפואה יועצת, ולבדיקות אבחון והדמיה בקהילה

קביעת המדדים האחידים תעשה בעזרת וועדת היגוי שתכלול מומחים בתחום כולל נציגי קופות החולים, נציגי משרדי הבריאות והאוצר, ארגוני החולים, ומומחים אחרים.
לצורך אמידת זמני ההמתנה נשתמש בשני כלי מחקר. כלי המחקר המרכזי יהיה סקר טלפוני בקרב האוכלוסייה הכללית. גודל המדגם שייקבע ייקח בחשבון את שכיחות הביקורים לרפואה יועצת ולבדיקות בקהילה. בנוסף, ננתח את נתוני הקופות על זמני ההמתנה לצורך תיקוף הממצאים והשלמת התמונה.


חשיבות המחקר:

משך המתנה לתור אצל רופא יועץ ולבדיקות הוא אחד מהמדדים החשובים לנגישות לשירות רפואי ומכאן לאיכות השירות במערכת. לפיכך, בדיקת משכי תור והגדרת מתודולוגיה לבחינת נושא מורכב זה, בוחנת במישרין את אחד מנושאי הליבה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כיום לא קיימת מתודולוגיה אחידה וברורה לקביעת משכי תורים בקהילה.


המחקר המוצע יאפשר לייצר תמונת מצב לאומית ולאתר פערים בזמינות ובנגישות השירותים השונים לפי איזור מגורים ולפי מומחיות. מיפוי זה עשוי לסייע למשרד הבריאות לנקוט פעולה משותפת עם קובעי מדיניות אחרים, כולל בקופות, בכדי להתמודד עם הפערים ולנסות ולשפר, יחד עם קופות החולים ובאמצעותן, את השירות, הנגישות והזמינות במערכת. מעבר לבדיקת משכי התורים, המחקר יכול להוות מחקר חלוץ להכנסת נושא התורים לרפואה אמבולטורית למדדי האיכות הלאומיים.

 

המחקר מבוצע ע"י מרכז סמוקלר לחקר מדיניות בריאות בשיתוף עם משרד הבריאות. החוקרים הראשיים של המחקר הם דר' שולי ברמלי-גרינברג, חוקרת בכירה של המרכז בשיתוף עם ד"ר דרור גוברמן ממשרד הבריאות.

 

עבודת השדה: במסגרת המחקר יאספו נתונים על נגישות וזמינות של שירותי הבריאות בקהילה באמצעות שאלונים מועברים לאוכלוסייה הכללית. השאלונים ימולאו באמצעות ראיונות טלפוניים שיתבצעו ביחידת עבודת השדה של מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל. עבודת השדה יוצאת לדרך באמצע פברואר 2012 עם צוות מראיינים מקצועיים שהוכשרו במיוחד למחקר זה.
בעתיד ממצאי המחקר יפורסמו באתר ויהיו נגישים לציבור הרחב.


לשאלות בנוגע למחקר ניתן להתקשר למנהלת המחקר רות וייצברג (טל' 02-6557498) או לרכזת המחקר אינה גלברד (טל' 02-6557453), ונשמח לענות על שאלותיכם.

 

דלג על בר תחתון
בר תחתון
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד