הרחבת הזדמנויות תעסוקה לאוכלוסייה הערבית בישראל

30/06/2016

האוכלוסייה הערבית בישראל מתמודדת עם אתגרים ייחודיים רבים בתחומי התעסוקה והשכר, שבהם הן נשים והן גברים אינם מגיעים להישגיהם של עמיתיהם היהודיים. שיפור השילוב בתעסוקה הוא בעל חשיבות רבה לשילוב מוצלח בחברה הישראלית ולמימוש הפוטנציאל של אוכלוסייה זאת.


בעשור האחרון נעשה מאמץ לאומי מרוכז למצוא דרכים יעילות לגשר על פערים אלו ולקדם הזדמנויות תעסוקה לערבים בישראל.


במסגרת זו, למרכז לחקר תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות של המכון יש תרומה ניכרת, הן בהגברת המודעות והן בליווי ובהערכה של יוזמות חדשות.


דוח של המכון מ-2009, בשיתוף יד הנדיב (קרן רוטשילד), שעניינו תעסוקת נשים ערביות, תרם  למודעות לפוטנציאל התעסוקה של אוכלוסייה זו. המחקר של המכון הראה כי לשיעור ניכר מהנשים שלא השתתפו בכוח העבודה היה פוטנציאל תעסוקתי משמעותי: רבות היו צעירות בעלות השכלה של 12 שנים ומעלה ולא היו להן ילדים קטנים. מספר תכניות פותחו, ובהן תכניות לקידום יזמוּת ולהתאמה למאפיינים הייחודיים לאוכלוסייה הערבית. המכון העריך חלק מהתכניות ותרם לפיתוחן ולבחינת תוצאותיהן. לדוגמא, תכנית "אשת חיל" פותחה על-ידי ג'וינט-תבת לקידום תעסוקת נשים ערביות (וכן נשים מאוכלוסיות מוחלשות אחרות), ומופעלת כיום בפרישה ארצית על-ידי משרד הרווחה.


ב-2010, הפיק המכון דוח נרחב על אתגרי התעסוקה של ערבים – נשים וגברים כאחד. הדוח הוכן במסגרת סקירה בין-לאומית שערך ה-OECD כחלק מתהליך בקשתה של ישראל להתקבל לחברות בארגון. המכון ערך ניתוח מעקב ב-2012 וב-2015 במסגרת דוחות ההתקדמות של הממשלה ל-OECD.


חוזקותיה של תרבות מקומית


עבודת המכון מתמקדת בסיוע ישיר לתהליך פיתוחן של התערבויות ומדיניות אפקטיביות. במסגרת זו, העריך המכון תכניות פיילוט בתחום התעסוקה לאוכלוסייה הערבית, שהפעילו ג'וינט-תבת, משרד הכלכלה ומשרד הרווחה. המחקר התמקד בלקחים הנוגעים להתאמת התכניות הן לחוזקות והן לחסמים התרבותיים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית. כך למשל, תכנית "מעברים" לקהילות הבדואיות הכפריות התמודדה עם קשיים גדולים בגיוס משתתפים. צוות התכנית פנה לראשי משפחות מרכזיות כדי לשתף אותם במאמץ לעידוד נשים להשתתף בתכנית. רבים מראשי המשפחות הגיבו בחיוב, ובכך הגבירו את הלגיטימיות של התכנית. כפי שהסבירה חוקרת המכון יהודית קינג, "האפיונים התרבותיים של הקהילה נעשו למקור כוח, וכבר לא היו חסם בלבד".


ממצאי מחקרי ההערכה תרמו לקבלת ההחלטה להפעיל תכנית כלל-ארצית של 21 מרכזי תעסוקה לאוכלוסייה הערבית. התכנית היא שותפות משולשת בין ג'וינט-תבת, ממשלת ישראל (משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה) ויד הנדיב (קרן רוטשילד). היא מופעלת על ידי "אלפנאר" (פירוש השם בערבית : מגדלור), ארגון לא ממשלתי העוזר לקדם מנהיגות ערבית ולהרחיב את היכולות באוכלוסייה הערבית. המרכזים עובדים גם עם מעסיקים יהודים כדי להציע הזדמנויות רבות יותר למועסקים ערביים. המכון בשיתוף משרד הכלכלה מעריך את הפעלת המרכזים.


עוד אסטרטגיה לקידום תעסוקה ופיתוח הכלכלה באוכלוסייה הערבית הייתה פיתוח של תכניות חומש המשלבות את האוכלוסייה הערבית באזורים שונים בארץ. למשל, תכנית החומש הבין-משרדית לאוכלוסייה הבדואית מגלמת מאמץ גדול לחיזוק תשתיות קהילה באחת האוכלוסיות הפחות משולבות בישראל. התכנית המקיפה מחברת השקעות בתעסוקה עם מימון לתשתיות תחבורה ותעשייה, לחינוך ועוד. המכון מעריך תכנית רב-שנתית זו, שתגיע לסיומה בשנה הבאה. על בסיס הלקחים שהופקו יש כבר הכנות לתכנית המשך.

 

הזדמניות בהשכלה גבוהה


הרחבת הזדמנויות להשכלה גבוהה היא עוד דרך להגדיל את יכולת ההשתכרות ולגשר על פער ההכנסות. ב-2012 יזמה המועצה להשכלה גבוהה תכנית חומש כדי להגדיל את השתתפותם של ערבים ואת שיעורי ההצלחה שלהם ב-28 מוסדות השכלה גבוהה ברחבי הארץ. הגישה בתכנית היא גישה הוליסטית ומשולבת. היא מספקת למשתתפים מגוון של תמיכה חברתית וכלכלית כדי שיצליחו בתחום האקדמי, ובעקבותיו במעבר לתעסוקה. המכון מעריך תכנית כלל-ארצית זו.
תכנית נוספת מיועדת לעזור לסטודנטים ערביים לתואר שני במדעי הטבע ובהנדסה לעבור מלימודי השכלה גבוהה לעבודה בכמה מחברות ההיי-טק היוקרתיות ביותר. במכון השלימו לאחרונה הערכה של פיילוט של תכנית זו, ועתה היא נתונה בתהליכי הרחבה.


במבט כולל, בעשור האחרון היה גידול של ממש בתעסוקת ערבים – גברים ונשים כאחד. ואולם, בעוד שיעור ההתקדמות בקרב גברים עומד במטרות הכלל-ארציות שנקבעו, קצב ההתקדמות של הנשים איטי יותר. אף על פי כן, היקף התכניות הלאומיות והמחויבות ללוות אותן ולהעריך את יעילותן יוצרים הזדמנויות רבות יותר לשילוב אוכלוסייה זו בתעסוקה.

דלג על בר תחתון
בר תחתון
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד