גישה פתוחה

CORE ומידע בגישה פתוחה ממאגרי מידע מוסדיים

CORE ומידע בגישה פתוחה ממאגרי מידע מוסדיים

CORE הוא אגרגטור של מיליוני פרסומים ממאות מאגרי מידע בגישה פתוחה . Core כולל 5 יישומים:

CORE Portal - מאפשר חיפוש במאגרי מידע בגישה חופשית.

CORE Mobile - אפליקציה של אנדרואיד שמאפשרת לחפש ולהוריד מאמרים בגישה פתוחה

CORE Plugin – רכיב תוכנה (plugin) למאגרי מידע מוסדיים שמאפשר להם לחפש פרסומים מדעיים דומים

CORE API – מאפשר למערכות חיצוניות ושירותים אינטראקציה עם CORE

Repository Analytics – כלי סטטיסטי

הפורטל חופשי. נכון להיום על פי מה שמצוין באתר אפשר לחפש ב- 18270112 מאמרים בגישה פתוחה. באתר יש מנשק לחיפוש בסיסי ומתקדם. החיפוש המתקדם מאפשר להגביל מראש את החיפוש לשדות מסוימים כולל מחבר, מ"ול, מאגר ושנה. במנשק תוצאות החיפוש יש אפשריות לעידון השאילתה - אפשר לסנן את תוצאות החיפוש על פי טקסט מלא, שפה, מאגר (ברשימת המאגרים נכללים מאגרים מוסדיים/נושאיים) ושנה.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
MIT Open Access Articles collection – העולם כולו נשכר

MIT Open Access Articles collection – העולם כולו נשכר

DSpce@MIT הוא מאגר ההפקדה המוסדי של MIT שכולל מגוון רחב של חומרים מהתפוקה המחקרית של המוסד . אחד האוספים במסגרת מאגר הפקדה זה הוא MIT Open Access Articles collection. יוזמה זו של MIT Open Access Articles collection עליה הוחלט לפני 3 שנים תרמה לחוקרים ולמשתמשים ברחבי העולם כולו.

MIT Open Access Articles collection כולל מאמרים מחקריים של הקהילה אקדמית ב- MIT . האוסף מגוון וכול 3 סוגים של מאמרים מבחינת תהליך השיפוט והפרסום:

מאמרים מקוריים לפני הגרסה שעברה שיפוט – peer review

מאמרים בשלב שלאחר תהליך השיפוט ללא העריכה ומתן הפורמט הסופי של המו"ל

ומאמרים בגרסה סופית שתפורסם או שכבר פורסמה בכתבי עת והופקדה בהתאם למדיניות של המו"ל

אפשר לחפש במאגר מאמרים זה בחיפוש פשוט ומתקדם עם מגוון הגבלות כגון : טקסט מלא, תקציר, מחבר, כותר ועוד

אפשר גם לדפדף באוסף על פי תאריך, מחבר כותר ונושא

על פי החדשות האחרונות באתר אוסף המאמרים – האוסף כולל למעלה מ- 7500 מאמרים בגישה פתוחה שנצפו למעלה מ- 600000 פעמים מאז השקתו ב- 2009 עם מספר הודות של למעלה מ- 40000 בחודש מכול רחבי העולם .

האוסף משמש מגוון רחב של משתמשים ברחבי העולם כולו – סטודנטים, אנשי אקדמיה, חוקרים עצמאיים, משתמשים שחיפשו מידע רפואי ומשתמשים שמעוניינים להתעדכן ועדויות שלהם על התועלת שהפיקו מהמאגר אפשר לקרוא באתר.

מספר ההורדות החודשיות מכל המאגר המוסדי הוא מיליון הורדות לחודש

מקור:בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
Scholarpedia – אנציקלופדיה peer reviewed בגישה פתוחה

Scholarpedia – אנציקלופדיה peer reviewed בגישה פתוחה

Scholerpedia היא אנציקלופדיה שפיטה בגישה פתוחה שהמאמרים בה, שנכתבים על ידי מומחים ובעלי אוטוריטה בתחום מרחבי העולם כולו, עוברים עריכה ושיפוט.

את הרעיון של ה- Scholarpedia הגה Dr. Eugene M. Izhikevich בהשראת Wikipedia בסוף שנת 2005 והיא דומה לה מכמה בחינות : שתיהן וויקי ונכתבות באותה פלטפורמה MediaWiki ומחויבות לעיקרון של מידע חופשי לכול, אלא שScholarpedia שמה לה למטרה להשלים את הוויקיפדיה על ידי טיפול בנושאים אקדמיים וההבדלים בין השתיים נובעים מהקהל, המטרות והשורשים האקדמיים של Scholarpedia .

כאנציקלופדיה מדעית Scholarpedia אינה שואפת לפרסם ניירות עבודה מחקריים אלא מתמקדת במה שמכונה "living reviews " – מאמרים אנציקלופדיים שנכתבים פעם אחת אבל מתוחזקים לאורך זמן על ידי דורות של מומחים שעוקבים אחרי ההתפתחויות בנושאים השונים. המאמרים בה מטרתם להיות נגישים לקהל רחב של קוראים אקדמיים ואנשי מדע אבל גם להיות שימושיים לכל קורא שמעוניין במידע רחב ומעמיק בנושא מסוים לאחר שמיצה מקורות מקוונים אחרים. כאמור המאמרים ב- Scholarpedia עוברים תהליך של שיפוט , אבל תהליך השיפוט כברירת מחדל אינו אנונימי, וכאשר המאמרים מתפרסמים הזהות של המחברים מוצגת ליד כותר המאמר.

המאמרים מתפרסמים ב- Scholarpedia Journal

עד 20 באוקטובר 2011 Scholarpedia הסתמכה על עורכים משלה שזיהו ושכנעו את המומחים בתחום לתרום ל- Scholerpedia. התוצאה הייתה קרוב לאלף מאמרים שפיטים בתחומים מדעיים כגון מערכות דינמיות, היבטיים חישוביים של מדעי המוח ופיזיקה. אחרי אוקטובר 2011 כל אחד יכול להציע מאמר אך יש צורך במתן חסות/אישור לנושא ולאוטוריטה של הכותב וכמאז ומתמיד במערכת זו המאמר עובר שיפוט ואישור של לפחות 2 מומחים בתחום לפני פרסומו.

לאור הנאמר לעיל אפשר לומר ש- Scholerpedia מהווה מעין מודל היברידי שמגשר בין כתבי עת שפיטים מסורתיים למערכות וויקי דינמיות מבלי להתפשר על איכות ומהימנות

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
Bookboon – למעלה מ- 800 ספרי לימוד חופשיים

Bookboon – למעלה מ- 800 ספרי לימוד חופשיים

Bookboon היא פלטפורמה לספרי לימוד חופשיים. כיום מאגר הספרים כולל למעלה מ- 800 ספרים והוא הולך וגדל.

כל הספרים בפלטפורמה זאת חופשיים וניתנים להורדה כקובצי pdf. הספרים חופשיים ללימוד, הדפסה , שיתוף, והטמעה באתרי הבית.

הספרים מכסים מגוון תחומי דעת: חשבונאות, כלכלה, הנדסה , מדעי החיים, מדעי הבריאות, טכנולוגית מידע ותכנות, משפטים וניהול, שווק, מתמטיקה , סטטיסטיקה ועוד.. חלוקה נוספת של הספרים באתר היא על פי 3 קטגוריות עיקריות – ספרי לימוד, עסקים ומדריכי טיולים.

אפשר לחפש וגם לדפדף באתר

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
OKR ומדיניות הגישה הפתוחה של הבנק העולמי

OKR ומדיניות הגישה הפתוחה של הבנק העולמי

הבנק העולמי מאמץ את מדיניות הגישה הפתוחה. במסגרת מדיניות זו המאגר הרשמי של הבנק The World Bank Open Knowledge Repository – OKR פתוח לכול.

עם השקתו במסגרת הגישה הפתוחה באפריל 2012 – OKR כולל ספרים שיצאו לאור בשנים 2009-2012 , דוחות של הבנק בנושאי פיתוח מאז 1978 , מחקרים בנושאי כלכלה , מאמרים מהשנים 2007 -2010 שיצאו לאור בכתבי עת של הבנק ועוד. פירוט של התכנים השונים אפשר למצוא באתר.

רוב התכנים במאגר הם חופשיים לשימוש במסגרת Creative Commons Attribution 3.0 Unported license . לגבי תכנים במאגר שאינם במסגרת זו יש ציון מפורש של תנאי השימוש.

מן הראוי לציין ש-OKR מאמץ פרוטוקולים שמאפשרים אינטראופרביליות בין מאגרים ושימוש חוזר בתכנים. הפרוטוקולים הם- Initiative Dublin Core Metadata ו- OAI-PMH.

בחיפוש המתקדם במאגר אפשר להגביל על פי סוגי החומרים השונים במאגר- דוחות שנתיים, כתבי עת, ניירות עבודה, ספרים, מחקרים כלכליים, ותכנים רב לשוניים. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש על פי כותר, מחבר, תאריך, נושא, מלות מפתח, אזור וארץ, ולמיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, כותר ותאריך.

נייר מדיניות הגישה הפתוחה של הבנק פורסם ב- 2 באפריל 2012 והמדיניות תיכנס לתוקפה ביולי 2012

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
RIAN – פורטל מאוחד למאגרי מידע מוסדיים באירלנד

RIAN – פורטל מאוחד למאגרי מידע מוסדיים באירלנד

RIAN הוא פורטל שמאגד את המאגרים המוסדיים (בגישה חופשית) של 7 אוניברסיטאות באירלנד. הפרויקט נתמך על ידי ממשלת אירלנד ואיגוד האוניברסיטאות באירלנד.

אפשר לחפש וגם לדפדף בפורטל מאוחד זה. בחיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי סוגי חומרים כגון: ספרים, עבודות לתואר שני ושלישי, פרקים מספרים, דוחות, פרסומים מכנסים, מאמרים, מולטימדיה ועוד. כמו כן אפשר לחפש על פי חומר שעבר שיפוט , מוסד, וגורם מממן.

אפשר להגביל את החומר על פי שדות שונים: כותר, מחבר, נושא, מוסד גורם מממן ושנים.

אפשר לדפדף על פי מחבר, גורם מממן, שנה וסוג חומר. הדפדוף מספק מידע על היקף המאגר. ממנו עולה שהמאגר נכון להיום כולל כ- 10000 מאמרים, 982 עבודות דוקטורט, 4925 פריטים מכנסים, 769 דוחות ועוד. .

בעתיד הכוונה לצרף מוסדות מחקר נוספים באירלנד לפרויקט.

אין ספק שפרויקט מסוג זה שימושי ומועיל למשתמש ואולי מעניין יותר הוא המודל.

מקור: בלוג הספריות של אוניבריסטת תל-אביב
DOAB – מדריך לספרים אקדמיים בגישה פתוחה

DOAB – מדריך לספרים אקדמיים בגישה פתוחה

DOAB – היא פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים בגישה פתוחה כדי להגדיל את הנראות שלהם.

מדריך זה הוא שירות של קרן OAPEN – יוזמה בינלאומית להוצאה לאור של מונוגרפיות בגישה פתוחה שמקום מושבה בספרייה הלאומית בהאג.

מו"לים אקדמיים מוזמנים לספק את מידע העל של הספרים שלהם בגישה פתוחה ל- DOAB . לצורך זה , מדריך זה יהיה פתוח לכל המו"לים שמוציאים לאור ספרים שפיטים שעונים על סטנדרטים אקדמיים בגישה פתוחה. אגרגטורים יוכלו לשלב את הרשומות בשירותים המסחריים שלהם. DOAB תומך בפרוטוקול OAI-PMH. ספקי השירות וספריות יכולים להשתמש בפרוטוקול כדי לאסוף מידע על מ- DOAB ולכלול אותו באוספים ובקטלוגים שלהם.

DOAB מאפשר חיפוש באינדקס של מידע על על הספרים וקישורים לטקסט המלא של הספרים באתרי המו"לים או במאגרים המוסדיים/נושאיים.

כיום עם השקת הפרויקט משתתפים ב- DOAB עשרים מו"לים עם 750 ספרים בגישה פתוחה וכבר בימים הקרובים יצטרפו מו"לים נוספים. למו"לים המעוניינים להצטרף יש מידע באתר .

אפשר לחפש וגם לדפדף באתר. החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם עם אופציות להגבלת החיפוש על פי מספר שדות כולל שנה, כותר מחבר תקציר ומו"ל.

הדפדוף אפשרי על פי כותר, נושא ומו"ל

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
Right to Research Coalition – מדריך חדש לסטודנטים בנושא פרסומים בגישה הפתוחה

Right to Research Coalition – מדריך חדש לסטודנטים בנושא פרסומים בגישה הפתוחה

קבוצת הסטודנטים Right to Research Coalition שכוללת 40 ארגוני סטודנטים שחתמו על הצהרת הסטודנט לזכות למחקר ומיצגת קרוב ל- 7 מיליון סטודנטים ברחבי העולם, פרסמה לאחרונה מדריך חדש לסטודנטים בנושא הוצאה לאור, בשם:"Optimize Your Publishing, Maximize Your Impact "
המדריך מתמקד בעצות לסטודנטים היום, שהם החוקרים של מחר, היכן לפרסם את מחקריהם באופן שיאפשר את קידומם ותועלתם כמחברים וקוראים.
ההחלטה היכן לפרסם את המאמר תשפיע על הנראות שלו, מספר הציטוטים שלו יזכה ובסופו של דבר על האימפקט האולטימטיבי שלו.
כאשר עומדים לפרסם מאמר כדאי לחשוב בראש וראשונה על קהל היעד – הקוראים. היום בעידן בו עלות הרכש של כתבי עת גבוהה , הנגישות למאמרים שנמצאים בכתבי עת יקרים עלולה להיות נמוכה. הפתרונות שמציע המדריך הם:
• פרסום המאמר בכתב עת איכותי בגישה פתוחה
• אם מפרסמים את המאמר בכתב עת שהגישה אליו כרוכה בתשלום (מנוי) -הפתרון הוא הפקדת המאמר במאגר נושאי או מוסדי שהגישה אליו חופשית והוא יכול להיות נגיש ומאונדקס גם על ידי מנועי חיפוש כמו google scholar באופן שיגדיל את הנראות שלו.
בהקשר זה המדריך מספק כמה כתובות שיוכלו להנחות את הסטודנטים והחוקרים שמעוניינים לבחור באופציות שהוצעו לעיל:
א. רשימה מלאה של כתבי עת בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך לכתבי עת בגישה פתוחה http://www.doaj.org
ב. רשימה מלאה של מאגרים בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך למאגרים בגישה פתוחה בכתובת www.opendoar.org
ג. מו"לים רבים של כתבי עת בתשלום מתירים למחברים להפקיד גרסה מקוונת של המאמר שלהם באתר אישי או במאגר חופשי. רשימה מלאה של מדיניות המו"לים בנושא אפשר למצוא בפרויקט shepra-romeo בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo
נושא חשוב נוסף הוא נושא זכויות היוצרים של המחבר. ישנם כתבי עת שעדיין דורשים להעביר לידיהם את זכויות היוצרים שקשורים לפרסום המאמר. אפשר לשאת ולתת עמם בקשר לשמירת הזכויות בדרגות שונות: שיתוף המאמר עם הקולגות, פרסומו במאגר בגישה פתוחה ועוד.
מידע בנושא זה אפשר למצוא בכמה מקומות:
א. במדיניות זכויות היוצרים שכתובה בדרך כלל בהנחיות למחברים בכתב העת הספציפי
ב. בפרויקט SHERPA-ROMEO בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo
ג. באתר www.arl.org/sparc/author
נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא עבודה עם קולגות . כאשר עובדים עם מחברים נוספים יתכנו חילוקי דעות ביחס למקום הפרסום – כדאי מראש להצהיר על הכוונה לפרסם בגישה פתוחה ולהדגיש את המגמה הגוברת והולכת של פרסום בגישה פתוחה שאומצה כמודל ברירת המחדל על ידי למעלה מ- 130 מוסדות ברחבי העולם כולל Harvard, MIT ואחרים.
מידע נוסף בנושא ההדרכה לגישה פתוחה אפשר למצוא באתר www.righttoresearch.org

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
Yale Image Finder – מנוע לחיפוש קובצי תמונות בתחום הביו-רפואי

Yale Image Finder – מנוע לחיפוש קובצי תמונות בתחום הביו-רפואי

מספר הפרסומים בתחום הביו-רפואי גדל, ולעתים נרצה לחפש בתוכם מידע גרפי, תמונות, טבלאות תרשימים וכו'

לשם כך נועדו מנועי חיפוש ייעודיים למידע גרפי/תמונות . yaleYale Image Finder הוא אחד מהם.

Yale image finder אינו מנוע חדש אבל מאז שנוסד ב- 2008 מספר הקבצים באינדקס שלו, שלקוחים מתוך מאמרים בגישה פתוחה ב- Pubmed Central , גדל מ- 140000 ל- 1538031, וכדאי לזכור אותו בגלל האופן המיוחד בו הוא מחפש. הוא מחפש לא רק בכתוביות של התמונה/תרשים אלא גם במילים מתוך הכותר, התקציר והטקסט המלא של המאמר בו מופיעה התמונה. אפשר לבחור באופציות החיפוש הרצויות.

הצגת התוצאות אף היא ייחודית. בתוצאות החיפוש מקבלים תמונות רלוונטיות בצורת תמונות ממוזערות המקושרות אל התמונה הגדולה. בנוסף, מנוע החיפוש מציג 2 סוגים של תמונות רלוונטיות – אלה שמופיעות באותו מאמר, ותמונות ממאמרים אחרים בעלי תוכן תמונה דומה. התמונות מקושרות למאמרי המקור. באופן זה משתמשים יכולים מחיפוש תמונה לאתר מאמרים רלוונטיים לנושא החיפוש שלהם.

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני
Global Open Data Index – הערכת הפתיחות של מידע ממשלתי בעולם

Global Open Data Index – הערכת הפתיחות של מידע ממשלתי בעולם

מדי שנה ממשלות בעולם פותחות את המידע הממשלתי לציבור ומספר האתרים של מידע ממשלתי פתוח גדל. נתונים פתוחים מוגדרים כנתונים שחופשיים לגישה, לשימוש, לשינוי ולשיתוף על ידי כול אחד ולכול מטרה שהיא.

ממשלות רבות מביעות מחויבות לפתוח את המידע, אבל לא ברור עד כמה מחויבות זו מולאה, מהי כמות המידע שמפורסם, איזה מידע הוא ובאיזה פורמט הוא מפורסם, איזה ארצות מתקדמות בתחום ואיזה מתמהמהות מאחור.

Global Open Data Index, שאוסף ומציג מידע על מצב הנתונים הממשלתיים הפתוחים בעולם, בא לספק את התשובות. אינדקס זה נועד לעקוב ולמדוד האם המידע הממשלתי הפתוח פורסם באופן נגיש לאזרחים ולתקשורת. הנגשת המידע באופן ברור חשובה שכן, אם ממשלה מסוימת פרסמה מידע אך הוא אינו ברור לציבור, ואינו ניתן לאיתור באמצעות חיפוש פשוט, הוא לא משיג את מטרתו וקל להתעלם ממנו.

האינדקס שהושק ב- 2013 ביוזמת Open knowledge ומאז מתפרסם מדי שנה, מאפשר להשוות את מצב הפתיחות של המידע הממשלתי במדינות השונות מנקודת מבטם של האזרחים, וללמוד על ההתקדמות בתחום מדי שנה. חשוב לציין שהאינדקס אינו מהווה הערכה רשמית ממשלתית אלא מהווה הערכה עצמאית מנקודת מבטו של האזרח.

האינדקס מתוחזק על ידי Open knowledge ובסיועם של מתנדבים מ- Open Knowledge Network ברחבי העולם.

מטרתו של האינדקס היא גם לאפשר לממשלות ולעוסקים בדבר להשתמש בתוצאות האינדקס כדי לראות עד כמה המידע שפורסם באמת נתפס כנגיש על ידי האזרחים והיכן יש מקום לשיפור, הוא מעודד את כול הנוגעים בדבר לשפר איכותית וכמותית את הנתונים הממשלתיים הפתוחים. מאז השקתו של האינדקס ב- 2013 מספר ממשלות ובתוכן גם רוסיה, אינדונזיה גרמניה וצרפת השתמשו באינדקס כקנה מידה להישגים ולהתקדמות שלהן בנושא הנתונים הפתוחים. האינדקס תורם גם ליצירת נורמות גלובליות לפתיחות של מידע ממשלתי ומהווה מדריך לעושי המדיניות בדבר הזדמנויות לקידום האג'נדה של מידע ממשלתי פתוח.

האינדקס כולל 15 סטים של נתונים במגוון תחומים, ביניהם נתונים שחיוניים לשקיפות ולאחריות הדיווח כגון: תוצאות בחירות, ונתונים על הוצאות הממשלה, ואחרים שקשורים לשירותים חיוניים לאזרח כגון: מפה לאומית, תעבורה, זיהום אויר ואיכות המים. המידע נאסף על ידי מומחים וחסידים לדבר מרחבי העולם ולפני פרסומו עובר תהליך בקרת איכות של מומחים. כול אחד מהסטים מוערך על פי 9 קריטריונים שעונים להגדרה של נתונים פתוחים. הציון הכולל הוא באחוזים שמהווים מדד למידת הפתיחות.

האינדקס של שנת 2015 כולל מידע על 122 מדינות. את הדירוג של המדינות מבחינת הפתיחות, כולל מידע מפורט על כל אחד מהסטים ועל פי כל אחד מהקריטריונים להערכה אפשר לראות בכתובת http://index.okfn.org/place/. הנתונים הגולמיים ניתנים להורדה. ישראל נמצאת במקום ה- 44 בדרוג זה עם ציון פתיחות של 38%. מן הראוי לציין שאנגליה זה כמה שנים נמצאת בראש הרשימה או בסמוך לראשה. באינדקס 2015 היא נמצאת במקום שני ברשימה עם ציון פתיחות של 76%.
באתר אפשר לראות נתונים גם משנים קודמות 2013, 2014 – בהשוואה לשנים אלו ציון הפתיחות של ישראל ב- 2015 נמוך יותר מזה של שנת 2013, 2014 .

השאלה עד כמה האינדקס מהימן וכיצד הוא מחושב? תיאור המתודולוגיה באתר בא לענות על שאלות אלו.

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

D-PLACE – מאגר מידע חופשי חדש לחקר תרבויות – מאגר של מקום, שפה, תרבות וסביבה

D-PLACE – מאגר מידע חופשי חדש לחקר תרבויות – מאגר של מקום, שפה, תרבות וסביבה

מעוניינים לדעת האם המונוגמיה הייתה פופולרית יותר מהפוליגמיה במאה ה-19 וה- 20, סקרנים לדעת איזה חברות אנושיות קשורות לאב הקדמון המשותף בעץ השפות?

את התשובות לשאלות ניתן למצוא במאגר D-PLACE – מאגר מידע חדש בגישה פתוחה שפותח באוניברסיטת טורונטו.

המאגר כולל מידע רב על שפות, תרבויות, מקומות וסביבות של למעלה מ- 1400 חברות אנושיות, רבות מהן טרום- תעשייתיות , כפי שתועדו על ידי אתנוגרפים במאות ה- 19 וה-20.

המגוון התרבותי האנושי בא ליד ביטוי בדרכים שונות ובתחומים שונים – שפה, דת, נישואים וכו'. מאפיינים תרבותיים אלה שונים במרחב ובזמן. אך הגורמים שמניעים את השינוי התרבותי ברובם לא ידועים. דיסציפלינות אקדמיות עסקו בשאלה עד כמה דפוסים במגוון התרבותי מושפעים מכוחות שונים כולל היסטוריה משותפת, דמוגרפיה , גנטיקה, הגירה, מצב סביבתי ואקולוגי וכו'. אלא שהיו מספר מחסומים/אתגרים שמנעו התקדמות בהבנת הדפוסים במגוון התרבותי

מאגר המידע D-PLACE נועד להתמודד עם אתגרים אלו באמצעות המידע הרב והמקושר, בהקשר של תרבות שפה, מיקום גיאוגרפי ומאפיינים סביבתיים.

המאגר חופשי לשימוש ובעל מנשק די ידידותי לשימוש. במיוחד יכולות לסייע ההוראות המפורטות כיצד לחפש במאגר (המוצגות לאחר לחיצה על הלשונית howto ) עם מגוון דוגמאות. אפשר לבחור מראש לחפש על פי על פי מקום, שפה, תרבות, וסביבה על ידי בחירת הלשונית המתאימה. שאילתת החיפוש יכולה להיות בשפה טבעית. אפשר להציג את תוצאות החיפוש בצורת טבלה, עץ, מפה. כמו כן קיימת אפשרות להוריד את תוצאות החיפוש לצורך ניתוח נוסף.

המאגר מאפשר לחוקרים לעמוד וללמוד על הכוחות שעיצבו את ההיסטוריה של המגוון התרבותי, ובאמצעות שילוב של מידע לשוני, אנתרופולוגי ואקולוגי הוא מהווה דוגמה למחקר רב תחומי ברוח הגישה המודרנית למחקר. בה בעת המאגר קל לשימוש גם לציבור הרחב, ומאפשר לו לראות קשרים ולהיווכח שלמרות המגוון התרבותי אנו עדיין קשורים/קרובים

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני
DATA USA – פורטל הנתונים הממשלתיים החדש של ארה"ב

DATA USA – פורטל הנתונים הממשלתיים החדש של ארה"ב

ב-4 באפריל 2016 הושק פורטל הנתונים החדש של ארה"ב DATA USA .

הפורטל הוא פרי שיתוף פעולה של מעבדת המדיה של MIT ושתי חברות טכנולוגיות Deloitte ו- Datawheel. הצוות המפתח שכלל חוקרים , מדעני נתונים, מעצבים וחוקרים עבד על הפרויקט למעלה משנה, והתוצאה היא בהתאם.

הפורטל מרכז מקורות מידע פדרלי רבים למקום אחד . באתר יש מנוע חיפוש שמאפשר חיפוש בכול המקורות וסינון מראש על פי 4 קטגוריות מקומות, תעשיות, מקצועות/משלח יד, וחינוך. המאפיין הבולט בפרויקט הוא ההצגה הויזואלית המפורטת של הנתונים והמנשק המאוד ידידותי יחסית למנשקים קודמים. הפורטל מהווה פלטפורמה שהופכת את המידע לידע ויכול לשרת מדי יום את התושבים, התעשייה והממשלה. מאפשר שימוש ב- API

כפי שמצוין באתר:

"Data USA provides an open, easy-to-use platform that turns data into knowledge. It allows millions of people to conduct their own analyses and create their own stories about America – its people, places, industries, skill sets and educational institutions. Ultimately, accelerating society’s ability to learn and better understand itself.

How can Data USA be useful? If you are an executive, it can help you better understand your customers and talent pool. It can inform decisions on where to open or relocate your business or plant. You may also want to build on the Data USA platform using the API and integrate additional data. If you are a recent college graduate, Data USA can help you find locations with the greatest opportunities for the job you want and the major you have. If you are a policymaker, Data USA can be a powerful input to economic and workforce development programs. Or, you may be a public health professional and want to dive into behavioral disease patterns across the country. These are just a few examples of how an open data platform like Data USA can benefit everyday citizens, business and government"

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

אוגוסט

OpenAIRE – פורטל לפרסומים בגישה פתוחה

OpenAIRE – פורטל לפרסומים בגישה פתוחה

Open Access Infrastructure for Research in Europe – OpenAire הוא פרויקט שמטרתו לתמוך ביישום הגישה הפתוחה באירופה. המטרה להנגיש באמצעות הפורטל OpenAire פלט מחקרי – פרסומים, סטים של נתונים ומידע על פרויקטים . הפורטל כולל גם מידע סטטיסטי ווידג'טים באופן שהוא הופך לשירות יעיל לחוקרים.

על פי חדשות מ- 5 ביולי 2015 הפורטל כולל למעלה מ- 11.5 מיליון מסמכים בגישה פתוחה מלמעלה מ- 600 ספקים. השנה הצטרפו למעלה מ- 60 ספקים – מאגרים מוסדיים ואגרגטורים של כתבי עת שתרמו למעלה ממיליון רשומות חדשות.

רשימה של המצטרפים החדשים השנה זמינה בכתובת: https://www.openaire.eu/newsletter-items/openaire-is-growing-many-more-data-providers-have-signed-up .

באתר יש שני מנשקי חיפוש –חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם . במנשק החיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי פרסומים, נתונים, פרויקטים, אנשים, מוסדות ומקורות מידע. כמו כן קיימת אפשרות לדפדוף .

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
Open culture  ומקורות נוספים לספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים

Open culture ומקורות נוספים לספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים

Open Culture כשמו כן הוא הוא פורטל שכולל קישורים למבחר משאבים אלקטרוניים חופשיים: קורסים, סרטים, ספרים אלקטרוניים, ספרי לימוד, תמונות, ספרי אודיו כולל גם 700 ספרים אלקטרונים ל- Ipad ל- Kindle ומכשירים ניידים נוספים.

קובצי אודיו חופשיים מתוך ספרים אפשר למצוא ב- LibriVox
https://librivox.org/pages/about-librivox/
LibriVox הוא פרויקט שלא למטרות רווח של מתנדבים שמקליטים ומעלים לאתר גרסאות אודיו של פרקים מתוך ספרים ברשות הציבור. הטקסטים ברובם לקוחים מפרויקט גוטנברג וארכיון האינטרנט.


למעוניינים בספרים נוספים למכשירים אלקטרוניים כדאי לזכור גם את שירותי המנוי הזולים של אמזון - kindle unlimited מציע נכון להיום תמורת 9.99 דולר בחודש גישה ל- 700000 כותרים ואלפי ספרי אודיו. ב- Audible from Amazon אפשר תמורת 14.95 דולר להאזין לאין סוף קובצי אודיו של ספרים. גם ב- Oyster אפשר תמורת 9.95 דולר לחודש להאזין למספר רב של קובצי אודיו.
http://www.amazon.com/gp/feature.html/ref=ku_lp_gift_lp?ie=UTF8&docId=1002872331

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
14 מיליון תמונות מ- 2 מיליון ספרים ברשות הציבור הועלו לפליקר

14 מיליון תמונות מ- 2 מיליון ספרים ברשות הציבור הועלו לפליקר

הספריות הדיגיטליות Internet Archive ו- Open Library מציעות למעלה מ- 6 מיליון ספרים חופשיים ברשות הציבור לכול. 14 מיליון תמונות מתוך 2 מיליון ספרים אלה הועלו לאחרונה לפליקר והכוונה היא להעלות תמונות רבות נוספים מתוך הספרים בחודשים הבאים

ייחודו של האוסף שהוא לקוח מתוך ספרים שעברו דיגיטציה ובאמצעות כוחם של הנתונים הגדולים הפכו מאוסף טכסטואלי לגלריה של תמונות.

התמונות שלקוחות מספרים ברשות הציבור אינן מוגנות בקניין רוחני וחופשיות ללא תשלום לכול

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
OpenFDA וחידושים במיזם

OpenFDA וחידושים במיזם

OpenFDA הוא מיזם חדש של ה- FDA מיוני 2014 שפותח בעקבות המגמה להגדיל את המידע הפדראלי החופשי שנגיש לציבור. מטרת המיזם היא להקל לחוקרים, מפתחים וצרכנים את הגישה למידע ציבורי בתחום הבריאות . המידע כולל כ- 4 מיליון רשומות משנת 2004-2013

במיזם זה FDA מציע נתונים בפורמט מובנה שמאפשר חיפוש בנתונים ושליפה כמויות גדולות של מידע.

הכלי תואר כ:

"a platform that can be queried across many datasets and easily redeployed or altered to fit a variety of purposes" – Sullivan, Government Health IT, 6/2.

לאחרונה החל מיולי 2014 FDA מציע כחלק מהמיזם API שמאפשר לחוקרים גישה ישירה למיליוני דוחות על תופעות לוואי של תרופות וטעויות בטיפול תרופתי שהתקבלו ב- FDA מאז 2004.

ה-API נמצא בגרסת ביתא ואינו בשל עדיין לניסויים קליניים.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
מקורות לחיפוש תמונות חופשיות

מקורות לחיפוש תמונות חופשיות

בכתבה Best Places to Find Free Images Online ממרץ 2014 יש ריכוז של 16 מקורות לחיפוש תמונות חופשיות .

ברשימה נמצא מנוע החיפוש Photopin . Photopin יכול לסייע לבלוגרים . האתר כולל אופציה לחיפוש על פי נושא , מאפשר בקלות הורדה של התמונה וקישור לייחוס התמונה.

PhotoPin משתמש ב- API של Flickr ומחפש תמונות ברישיון הגמיש Creative Commons

מקורות נוספים מעניינים לחיפוש תמונות חופשיות הם : Unsplash שמאפשר לדפדף בתמונות נוף וגיאוגרפיה בעיקר, . Picjumbo שמאפשר דפדוף על פי קטגוריות נושאיות, MorgueFile ועוד

בכתבה יש גם קישורים לאתרי תמונות בתשלום.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
35 מיליון תמונות של Getty Images חופשיות, בהטמעת קוד

35 מיליון תמונות של Getty Images חופשיות, בהטמעת קוד

סוכנות התמונות הגדולה Getty Images פתחה חלק נכבד מאוסף התמונות שלה – 35 מיליון תמונות , לשימוש פרטי לא מסחרי בתנאי שיוטמע הקוד המצורף לתמונה. על פי קוד זה יצורף לתמונה שם בעל התמונה ושם האוסף עם קישור לאתר של GETTY . אם עומדים בתנאי של הטמעת הקוד אפשר להוסיף את התמונות לבלוגים , אתרי בית ואתרים חברתיים בתנאי שהדבר לא נעשה למטרות מסחריות

הבעיה היא שהתמונות אינן ניתנות לעריכה, אפשר ידנית לשנות את רוחב ואורך ה-frame בתנאי ששומרים על פרופורציה נכונה של התמונה.

על אופן הטמעת הקוד אפשר למצוא באתר הסוכנות

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
מקורות מידע אקדמיים – רשימה מוארת

מקורות מידע אקדמיים – רשימה מוארת

רשימה מוארת מעודכנת ל- 1 במרץ 2014 של מקורות מידע אקדמיים אפשר למצוא בכתובת : http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf

הרשימה כוללת מקורות מידע שונים: רשתות חברתיות, מנועי חיפוש, ארכיונים, מאגרי מידע חופשיים, מאגרים מוסדיים, מאגרי תזות חופשיים, כתבי עת בגישה פתוחה, מנועי חיפוש מותאמים אישית ועוד.

הרבה מקורות ידועים ואינם חדשים אך הערך המוסף של הרשימה הוא ריכוז המקורות עם תיאור של כול אחד מהמקורות. סיווג מקורות המידע על פי קטגוריות נושאיות או סוגי חומרים יכול היה להקל על המשתמש.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב
דלג על בר תחתון
בר תחתון
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד