וויקי

getCITED – מאגר הפקדה אקדמי בינלאומי חופשי בפורמט וויקי

getCITED – מאגר הפקדה אקדמי בינלאומי חופשי בפורמט וויקי

getCITED הוא מאגר מידע אקדמי חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

השימוש באתר חופשי, שימוש מלא באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא. לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך למשל לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע מחקרי . בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים – האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע במאגר כולל מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

מקור: בלוג הספריות של אונברסיטת תל-אביב
Scholarpedia – אנציקלופדיה peer reviewed בגישה פתוחה

Scholarpedia – אנציקלופדיה peer reviewed בגישה פתוחה

Scholerpedia היא אנציקלופדיה שפיטה בגישה פתוחה שהמאמרים בה, שנכתבים על ידי מומחים ובעלי אוטוריטה בתחום מרחבי העולם כולו, עוברים עריכה ושיפוט.

את הרעיון של ה- Scholarpedia הגה Dr. Eugene M. Izhikevich בהשראת Wikipedia בסוף שנת 2005 והיא דומה לה מכמה בחינות : שתיהן וויקי ונכתבות באותה פלטפורמה MediaWiki ומחויבות לעיקרון של מידע חופשי לכול, אלא שScholarpedia שמה לה למטרה להשלים את הוויקיפדיה על ידי טיפול בנושאים אקדמיים וההבדלים בין השתיים נובעים מהקהל, המטרות והשורשים האקדמיים של Scholarpedia .

כאנציקלופדיה מדעית Scholarpedia אינה שואפת לפרסם ניירות עבודה מחקריים אלא מתמקדת במה שמכונה "living reviews " – מאמרים אנציקלופדיים שנכתבים פעם אחת אבל מתוחזקים לאורך זמן על ידי דורות של מומחים שעוקבים אחרי ההתפתחויות בנושאים השונים. המאמרים בה מטרתם להיות נגישים לקהל רחב של קוראים אקדמיים ואנשי מדע אבל גם להיות שימושיים לכל קורא שמעוניין במידע רחב ומעמיק בנושא מסוים לאחר שמיצה מקורות מקוונים אחרים. כאמור המאמרים ב- Scholarpedia עוברים תהליך של שיפוט , אבל תהליך השיפוט כברירת מחדל אינו אנונימי, וכאשר המאמרים מתפרסמים הזהות של המחברים מוצגת ליד כותר המאמר.

המאמרים מתפרסמים ב- Scholarpedia Journal

עד 20 באוקטובר 2011 Scholarpedia הסתמכה על עורכים משלה שזיהו ושכנעו את המומחים בתחום לתרום ל- Scholerpedia. התוצאה הייתה קרוב לאלף מאמרים שפיטים בתחומים מדעיים כגון מערכות דינמיות, היבטיים חישוביים של מדעי המוח ופיזיקה. אחרי אוקטובר 2011 כל אחד יכול להציע מאמר אך יש צורך במתן חסות/אישור לנושא ולאוטוריטה של הכותב וכמאז ומתמיד במערכת זו המאמר עובר שיפוט ואישור של לפחות 2 מומחים בתחום לפני פרסומו.

לאור הנאמר לעיל אפשר לומר ש- Scholerpedia מהווה מעין מודל היברידי שמגשר בין כתבי עת שפיטים מסורתיים למערכות וויקי דינמיות מבלי להתפשר על איכות ומהימנות

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

Q-Sensei – מנוע מדעי חדש – האם כשמו כן הוא?

Q-Sensei הוא מנוע חיפוש מדעי שנמצא עדיין בגירסת ביתא. נכון להיום על פי מה שמוצהר באתר הוא כולל באינדקס שלו 24 מיליון מאמרים מדעיים ו- 11.5 מיליון ספרים. המטרה המוצהרת של המנוע לאפשר אחזור מידע לא רק מספרים וכתבי עת אלא גם מבלוגים חדשות ויישומי וויקי.
תוצאות החיפוש כוללות תקציר, פרטים ביבליוגרפיים, וקישור למקור – לא תמיד הטקסט המלא חופשי, לעתים אפשר לקבל את הטקסט המלא, במקרים אחרים מוצעת האפשרות לרכוש את המאמר. אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסמך, מילות מפתח נוספות, שנה, ומחבר. המנוע מציע למשתמש נושאים קרובים ומאמרים נוספים של מחברי המאמר. יש במנוע מאפייני וויקי – קיימת אפשרות למשתמשים להוסיף סקירה ולערוך את פריט המידע, לראות את הגרסה המקורית ושאר הגרסאות.
הרשמה חופשית למנוע מאפשרת שימוש בספרייה אישית בה אפשר לשמור את תוצאות החיפוש ואת אסטרטגיות החיפוש.
מאפייניו של המנוע נותנים למשתמש תחושה של חיפוש במאגר מידע ביבליוגרפי עם מאפייני וויקי יותר מאשר במנוע חיפוש רגיל.
שמו של המנוע משקף את חזונו- השם לקוח מהמילה היפנית Sensei שמשמעותה – מדריך, יועץ, מורה רוחני בעל ניסיון שרגיש לצרכים של אלה שאותם הוא מדריך ושואף לפתור את בעיותיהם. מנוע החיפוש כאמור נמצא עדיין בשלב ביתא והמשתמשים מתבקשים להציע הצעות לשיפורים.

מקור: בלוג הספריות של אוניבריסטת תל-אביב

Wiki – לחיפוש מידע באנציקלופדיות ואתרי וויקי

WIKI הוא מנוע-על מותאם אישית מבוסס גוגל לחיפוש באנציקלופדיות ואתרי וויקי.
בנוסף לחיפוש הכולל בכל המקורות אפשר למקד את החיפוש לאנציקלופדיות, לאתרי וויקי עצמאיים, ולוויקיפדיה.
אין פירוט באתר של רשימת המקורות בהם מחפש המנוע, אך תוצאות החיפוש של מספר חיפושים שנערכן באתר כללו מידע מתוך מקורות אנציקלופדיים ידועים כגון: בריטניקה, InfoPlease ,Encyberpedia ווויקיפדיה, וגם מתוך אתרי וויקי פחות מוכרים שנמצא בהם חומר רלוונטי ועדכני.

מקור : בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

ויקיטקסט כמאגר מידע ייחודי

ויקיטקסט, שהוקם לפני חמש שנים, חגג לאחרונה את פרסום הערך ה-10,000 במאגר. האתר, "ספריה עברית חופשית", כפי שמגדירים אותה אנשי ויקימדיה, שמאחורי המיזם, מציע מגוון תכנים שהפכו לנחלת הכלל, ביניהם טקסטים פילוסופיים של א.ד. גורדון, טקסטים היסטוריים כמו הצהרת בלפור או מכתבה האחרון של שרה אהרונסון מניל"י ואפילו רומן מאת מרים אגמון.
למרות שהנכס המקוון הנאה הזה חופף לפרקים אתרים כמו "פרויקט בן יהודה" הנהדר או אתר הספריה הלאומית המשובח, בכל זאת יש בו שני רכיבים יחודיים: ספר החוקים של מדינת ישראל, שלמרבה הבושה לא זמין באף אחד מאתרי הממשלה עתירי התקציב; ו"ארון הספרים היהודי" - הכולל חיבורים של הרמב"ם, הרמח"ל, הרד"ק ואחרים.
לצידם תמצאו גם מחזורי תפילות, הגדה של פסח, ספרות חז"ל ועוד. חלק מן הספרים מלווים בבאורים, פרשנויות וכוללים גירסאות מזמנים שונים. אחרות מוגשות בצמצום, ו-1,769 המשתמשים המתנדבים הרשומים באתר עדיין עמלים על הקלדתם. הצטרפו וסייעו להם.

מפרסם: אתר Ynet

מאגר המידע הכלכלי החדש המתפתח ביוזמה של מערכת דה-מרקר

ביוזמה של מערכת דה-מרקר מתפתח עתה מאגר מידע כלכלי חדש: TheMarker Wiki - האנציקלופדיה החופשית של אתר TheMarker והנכתבת במשותף על ידי הגולשים. ה-TheMarker Wiki בנוי על גבי הפלטפורמה האינטרנטית JSP - JavaServer Pages Technology, שמשמשת לניהול פתוח ודינמי של מאגרי מידע מקוונים. מערכת זו מאפשרת לכל משתמש להיכנס ולכתוב כל ערך אינצקלופדי או לערוך ערכים כתובים. הנחת היסוד של מערכת השיתוף היא שככל שיותר אנשים יערכו את הערכים המשותפים, כך הם יהיו מדויקים יותר ותוכנם ישתפר.
מטרת ה-TheMarker Wiki הינה להציע לקורא מאגר מידע מובחר, איכותי ונגיש מתחום הכלכלה, העסקים ושוק ההון הישראלי ובעולם כולו, המתבסס על הידע המצטבר של מערכת עיתון TheMarker ושל קוראיו.
המטרה של מאגר המידע הכלכלי השיתופי של דה-מרקר הוא להפוך ידע סמוי בנושאים כלכליים לידע גלוי , מגובש ואיכותי. מבחינה זו יש במפעל מידע מרכיב ברור של , moderation כלומר, כל ערך עובר עריכה קפדנית ובקרת איכות של מערכת דה-מרקר לפני שהוא עולה למאגר באינטרט. בניסוי הראשון כתבו הסטודנטים למידענות באוניברסיטת בר-אילן את הערכים הראשונים במאגר כלכלי משובח זה ונצבר ניסיון מידעני ומערכתי לפיתוח שיטתי של המאגר הממוחשב השיתופי באינטרנט .
כל ערך ב-TheMarker Wiki משתייך לקטגוריה מסוימת. בשלב זה, הערכים ב-TheMarker Wiki מחולקים ל-3 קטגוריות עיקריות: ערכי חברות, ערכי אנשים וערכי מושגים.

פורטל ניהול הידע של ישראל

פורטל ניהול של ישראל הוקם על ידי עידו נמיר,ראש תחום ניהול ידע,בחברת ERGO ונועד לשמש את קהילת ניהול הידע בארץ. המטרה היא לפעול לשיתוף הידע בתחום ע"י חברי הקהילה עצמה ולכן טבעי היה שמפעל מידע זה נוצק במתכונת של וויקי. יש בפורטל קטגוריות מעניינות ( בראשית דרכן אך עם פוטנציאל חשוב) כגון : מקרי בוחן בארגונים, כלים טכנולוגיים, מאמרים, חלון לעולם, אנשים ואירועים . עץ הקטגוריות בפורטל ההולך ומתפתח מאורגן היטב מבחינה טכנולוגית ומידענית ועל כך ראויים מקימי הפורטל ויוזמיו למילה טובה. כמובן, שיש לבחון מפעל שיתופי זה בעוד שנתיים ולראות אם אכן יש לו המשכיות , אך כרגע מגיעה לו ברכת הדרך.

היכן מתחילים לחפש כאשר לא יודעים כלום על הנושא?

ויקיפדיה – אנציקלופדיה חופשית באינטרנט. כיוון שכל אחד יכול לכתוב בה ערכים כדאי להשתמש בה רק לקבל רקע כללי על הנושא. קיימת באנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית ועוד.
Answers.com - מנוע תשובות שמספק באופן מידי מידע על יותר ממליון מושגים. התוכן מגיע מיותר ממאה אנציקלופידיות, מילונים ואטלסים מוסמכים.

דלג על בר תחתון
בר תחתון
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד