המכון הוקם ב-1974 כארגון עצמאי שלא למטרות רווח בעזרת תרומה של קרן ברוקדייל, וכשותפות בין הג'וינט העולמי לבין ממשלת ישראל. ב-2004 הצטרפה לשותפות זו קרן דוד ואינז מאיירס מקליבלנד. השותפות החדשה משקפת מחויבות של שני הגופים להתמודדות עם אתגרים חברתיים מרכזיים במטרה לבנות חברה חזקה וטובה יותר בישראל, ולחזק את הקהילות היהודיות ברחבי העולם. לאור זאת, המכון נקרא מעתה "מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל".

המוקד המקורי של פעילות המכון היה ההתמודדות עם האתגרים של חברה מזדקנת. בכך נכללו הצרכים של הקשישים המוגבלים שמספרם גדל במהירות, תוך התמקדות בפיתוח שירותים קהילתיים שיאפשרו לקשישים המוגבלים להישאר בבתיהם; ובתכנון, יישום ופיקוח על חוק ביטוח סיעוד המופעל מאז 1988. סוגיות מרכזיות נוספות כללו את העסקתם של עובדים מבוגרים; גיל הפרישה ומערכת פנסיות הולמת; וקידום סגנון חיים בריא ופעיל יותר.

תרומותיו של המכון בתחום הזיקנה בישראל הובילו להרחבת התכנית שלו לתחומים נוספים שנמצאים בקדימות גבוהה בסדר היום הלאומי.

ב-1988, בעקבות בקשתה של ממשלת ישראל, ובשיתוף פעולה עם משרד האוצר ומשרד הבריאות, המכון הקים את המרכז לחקר מדיניות בריאות כדי לתרום לרפורמות השוטפות במערכת הבריאות, ולסייע לקופות-החולים לשפר את יעילותן ואת מועילותן. המכון סייע במידה רבה בפיתוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק באמצע שנות התשעים; ועקב מאז אחרי יישומו של החוק. ב-2004 המכון קיבל תרומה נדיבה מקרול וארב סמוקלר. לאות זאת, המרכז לחקר מדיניות בריאות שינה שמו ונקרא "מרכז סמוקלר לחקר מדיניות בריאות".

המרכז למחקר על קליטת עלייה הוקם בעקבות הגידול הדרמתי במספרי העולים שהגיעו לישראל בראשית שנות התשעים. מחקרי המכון תרמו ליכולתה של המדינה לקלוט בהצלחה את העולים בחברה, במיוחד בתחומי החינוך והתעסוקה. מוקד מיוחד היה מספרם הגדול של העולים מברית-המועצות לשעבר, והאתגרים המיוחדים שעמדו בפני העולים מאתיופיה.

המרכז למחקר על מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדות הוקם ב-1994, כדי לסייע למערכת שירותי הרווחה להבטיח את רווחתם של האזרחים המוגבלים, ואת שילובם בחברה ואת תרומתם לה. תכנית המחקר של המרכז מתמקדת בתעסוקה ובדיור, בקידום הזדמנויות לילדים נכים, ובהגברת שיקומם ושילובם של תשושי הנפש. מוקד מרכזי היה התכנון, היישום והפיקוח על חוק חינוך מיוחד שנחקק ב-1988, ועל הרחבותיו מאז.

המרכז לילדים ולנוער במכון הוקם ב-1995 כדי לקדם את רווחתם של ילדים ובני נוער. המרכז עוסק בסוגיות הקשורות לגיל הרך ולצרכים המיוחדים של ילדים ובני נוער בקרב העולים והאוכלוסייה הערבית; מקדם הזדמנויות טובות יותר לבני נוער מנותקים ובסיכון; וכן מתמקד בהרחבת שילובם של תלמידים חלשים במערכת החינוך, ובהגדלת הישגיהם. ב-2004 המכון קיבל תרומה נדיבה מאלפרד וגייל אנגלברג. לאות הוקרה, המרכז שינה שמו ונקרא "מרכז אנגלברג לילדים ולנוער".

כמו-כן, המכון פיתח מספר תכניות בין-תחומיות העוסקות בסוגיות רלוונטיות לכל המרכזים במכון. תכניות אלה פועלות בשיתוף פעולה הדוק עם מרכזי המחקר השונים במכון, ומנצלות את הידע והמומחיות של כל המרכזים. תכניות אלה כוללות:

• הבטחת איכות בשירותי הרווחה: תכנית זו שואפת לשפר את איכות הטיפול במסגרות מוסדיות ובשירותים קהילתיים באמצעות פיתוח שיטות פיקוח אובייקטיביות, שיטתיות ואחידות.
  
• הערכת כוח אדם ותכנון חברתי: תכנית זו מסייעת בפיתוח ובביצוע של תכניות הכשרה המיועדות לאנשי מקצוע בכירים במגזר הציבורי; מספקת הבנה טובה יותר של איכות השירותים הניתנים על-ידי אנשי מקצוע, עובדים פרה-מקצועיים ומתנדבים, המשרתים אוכלוסיות בסיכון; ומסייעת למקבלי ההחלטות ברמה המקומית לגבש גישה שיטתית יותר לקביעת הצרכים והקדימויות בהקשר לפיתוח שירותים לאוכלוסיות בסיכון.
  
• תעסוקה ועוני: תכנית זו מעניקה הבנה טובה יותר של דפוסי התעסוקה וההשׁתכרות, וכן של רמות התלות והעוני בקרב קבוצות בסיכון בישראל, ותומכת ברפורמות מרכזיות המכוונות ליצור עצמאות רבה יותר ולסיים את מעגל העוני.
  
• למידה ארגונית ולמידה מהצלחות: המכון עובד בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי ממשלה שונים כדי לקדם תהליכי למידה ארגונית ולהחדירם לשירותים. תכנית נרחבת בוצעה בשותפות עם משרד הרווחה, ויוזמה מרכזית חדשה הושקה בשותפות עם משרד החינוך.
  
• האוכלוסייה הערבית בישראל: תכנית זו מזהה צרכים בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והתעסוקה של הערבים הישראלים, ואת הדרך שבה המערכת מטפלת בצרכים אלה. המחקרים המתבצעים במכון כוללים הן מחקרים שמתמקדים בלעדית באוכלוסייה הערבית, והן, ובאותה מידה של חשיבות, מחקרים כלל-ארציים הכוללים את האוכלוסייה הערבית כתת-קבוצה, ובכך מאפשרים עריכת השוואות עם כלל האוכלוסייה בישראל.
  
• שיתוף פעולה במזרח התיכון: תכנית זו, שהיא שותפות של המכון, ג'וינט-ישראל, והתכנית לפיתוח בין-לאומי של הג'וינט, מפתחת ומבצעת פעילויות משותפות במזרח התיכון, כגון סמינרים של אנשי מקצוע-לאנשי מקצוע, מחקר וסיוע טכני. ההתמקדות כיום היא בבריאותם וברווחתם של ילדים ובני נוער; במוגבלים ושיקומם; ובהעצמתן של נשים בתחום הבריאות.
  
• שיתוף פעולה בקרב קהילות יהודיות: המכון ממשיך לשמש משאב מרכזי בעולם היהודי. הוא עובד עם הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, איגוד הקהילות היהודיות (UJC) וארגונים אחרים בפזורה היהודית בפעילויותיהם בישראל; מקיים חילופי ידע מקצועיים ומחקר משותף, ומבצע מחקר בקהילות מחוץ לישראל (כגון בברית-המועצות לשעבר).
  
• שיתוף פעולה בין-לאומי: המכון משתתף בתכניות בין-לאומיות לחילופי ידע מקצועי, פרויקטים משותפים של מחקר, ובכנסים רב-לאומיים עם אוניברסיטאות, מכונים וארגונים מובילים ברחבי העולם. במיוחד ראוי לציון תפקידו של המכון כמרכז משתף פעולה של ארגון הבריאות העולמי.